הכל התחיל בעבודה של הבאת תורה מן השיעור ומרשימות בכתב יד אל הדפוס.
פנקס תורה יוצא ביוזמת Yampolsky Press ו־MePihem.
הוצאה לאור של ספרי קודש, והיא המוציאה לאור של פנקס תורה.
עובדת עם רבנים על עריכת שיעורים מוקלטים ורשימות אישיות למאמרים ולספרים כתובים.
יחד אנו עובדים עם רבנים להביא את תורתם לדפוס: שיעורים שהוקלטו, רשימות שנאספו במשך השנים, פנקסים בכתב ידם. כדי לעשות מן החומר הזה דבר שאפשר ללמוד ממנו, צריך לעבור על כל שורה: מה נאמר, מאין הוא, ומי אמרו.
ושוב ושוב חזרו אותן בעיות. אף אחת מהן לא נגעה לתורה עצמה; כולן נגעו לדרך שבה נכתבה.
סברא שנכתבה בלי הגמרא או הראשון שהיא נשענת עליו. לחזור אל המקור לקח זמן, ולפעמים לא עלה בידינו.
בפנקס: מציינים על מה הסברא נשענת; ואם עדיין אין יודעים, כותבים צ״ע.
רשימות שכבר לא היה ברור בהן מה שמע הרב מרבו ומה משלו.
בפנקס: כל רשימה נפתחת במקורה: מדעתי, או שמעתי מ־ ושם האומר.
מחשבה אחת, שנכתבה בפנקסים שונים במשך הזמן, בלי דרך לדעת איזו היא האחרונה או השלמה.
בפנקס: ספר אחד, לפי הסדר; הפניות ← עמ׳ ו־→ עמ׳; ותאריך לכל הוספה של אחר זמן.
בפנקסים שבכתב יד, ההוספות הדחוקות בשוליים היו פעמים רבות החלק היקר ביותר, והקשה ביותר לשבץ.
בפנקס: שוליים רחבים להגהות, כל אחת עם תאריך.
כדי לקבץ מה שאמר רב על סוגיא אחת, היה צריך לקרוא את כל פנקסיו.
בפנקס: מפתח לפי מקום בסוף הפנקס, שממלאים תוך כדי הלימוד.
במשך שנים של חזרה בעל פה, המובאות מתרחקות מן הנוסח שבדפוס, מלה אחר מלה.
בפנקס: כותבים את המקור, ובודקים אותו בספר. כל מובאה בפנקס תורה נבדקה כך.
כשעיינו במה שאמרו חז״ל והפוסקים על שמירת התורה, ובדרך שבה שמרו תלמידי חכמים את פנקסיהם בפועל, מצאנו שהתשובות כבר שם: ספר כרוך, הדברים בשם אומרם, סימנים, ציונים, וחזרה. הפנקס מעלה את התשובות האלה על הדף. ראה מאין בא כל כלל.
הפנקס שומר את תורתך שלמה, ובמקום שאפשר למצוא אותה: לחזרה, לשיעור שעתיד להיאמר, לחברותא, או לכל דבר אחר שיהיה בה ביום מן הימים. ומה שייעשה בה, בידך הוא.
להתחיל בעשר דקותדרך הפנקס